poli smallLogo

univ logo small

תואר שני בלימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית
naval studies banner

אודות התכנית

התוכנית לתואר שני במדעי המדינה עם התמחות בלימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית משלבת בין תחומי היחסים הבינלאומיים, האסטרטגיה והביטחון, ומתרכזת במזרח התיכון שידע בשנים האחרונות תהפוכות מדיניות ופוליטיות רבות. התהפוכות היו תולדה של מהפכת המידע שחוללה שינויים מהותיים במאפייני המלחמה, עלייתם של איומים חדשים בתחומי הגרעין, הטילים והרקטות המדויקות, הלוחמה ברשת (סייבר ורובוטיקה), הטרור לסוגיו השונים ותפוצת הנשק להשמדת המונים.

תחום נוסף אשר גם בו חלו בשנים האחרונות שינויים מפליגים בעולם כולו הוא המרחב הימי בכלל, ובמיוחד הגידול בחשיבותו של הים כמרכיב בביטחונה וחוסנה של ישראל. מלבד תלותה המוחלטת של ישראל בסחר הימי, גילוי מאגרי הגז הטבעי במים הכלכליים של ישראל, אפשרו לה לראשונה בתולדותיה, עצמאות בתחום מקורות האנרגיה. שינויים אלה מציבים את מדינת ישראל בפני אתגרים חדשים שהראשון שבהם מודעות למרחב הים ((Maritime Domain Awareness. התוכנית נועדה להקנות לסטודנטים ידע וכלים להתמודד עם האתגרים בפניהם תעמוד מדינת ישראל בשנים הבאות, בנושאי המשאבים המופקים מהים, קביעת הגבולות הימיים ואבטחתם, שמירה על קווי סחר פתוחים אל ישראל וממנה כל זאת תוך הגנה על המערכת הסביבתית הימית והנכסים ההיסטוריים המצויים בה.

מטרת התוכנית

להקנות למשתתפיה ידע, כלי חשיבה וניתוח חדשים ומגוונים להבנת סוגיות הביטחון הלאומי, תוך אימוץ גישה מחקרית בינתחומית רחבה, המשלבת ממדים כלכליים, חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים הנגזרים בחלקם לפחות, מהוויית העולם הגלובלי החדש ובעלי זיקה למרחב הימי (Maritime Domain) ההולך ותופס מרכיב חשוב בחוסנה ובביטחונה של ישראל. התואר מאפשר לבוגריו משרות ניהול ותכנון אסטרטגי במשרדי ממשלה העוסקים בנושא הימי (ראש הממשלה, תחבורה, אנרגיה, כלכלה, פנים) וכן בחברות העוסקות בנושאי ים (צים, חברת נמלי ישראל וכ"ד).

ייחודיות התוכנית

לימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית משויכים לתחום היחסים הבינלאומיים, אך באופיים הם בינתחומיים (Interdisciplinary). המרחב הימי משמש בו זמנית הן כמקור למשאבים, כתווך מקשר בין מדינות, וכזירת התמודדות במקרים של סכסוכים בין מדינות. בהתאם לכך במרחב זה מתרחשים אירועים בעלי אופי גאופוליטי, גאו כלכלי וגאואסטרטגי, ובעלי עניין לקובעי מדיניות ולמעצביה.

אוניברסיטת חיפה מובילה זה מספר שנים את פעילות המאגד (המרכז הישראלי לחקר הים התיכון) המורכב משבע אוניברסיטאות מחקר, מכללה אחת ושני מכוני מחקר ממשלתיים. בהקמת המאגד הציבה לעצמה האוניברסיטה כמטרה להתמודד עם מגוון האתגרים המדעיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הביטחוניים והסביבתיים שהפיתוח הימי המסיבי מעלה. לצד אתגרים אלו קיימות הזדמנויות ייחודיות, אשר המאגד שואף לייצר ולנצל לרווחת מדינת ישראל.

פעילות המאגד כוללת פיתוח ושיפור תשתיות מחקר מתקדמות וחדשניות הנדרשות למחקר ימי. פיתוח סגל אקדמי מחקרי ותוכניות לימוד בתחום מדעי הים, ופיתוח והרחבה של מאגרי המידע הלאומיים בתחום מדעי הים.

התוכנית ללימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית מתמודדת עם הבעיה העולמית בכלל ובישראל בפרט, שלמרות חשיבותו של המרחב הימי, קיים מצב של חוסר מודעות למרחב זה. בהתאם לכך גוברת בעולם הדרישה לחיזוק תוכניות הלימוד בנושא ביטחון בתחום הימי רבתי (Maritime Security Studies), והתוכנית המוצעת באוניברסיטת חיפה (מסלול מחקרי ומסלול ללא תזה), אכן נותנת מענה לדרישה זו.

ביטחון ימי רבתי בן זמננו עוסק בארבעה נושאים עיקריים:

  1. הביטחון ברמה הלאומית (Naval Strategy)נושאיו עוסקים בעיקר באסטרטגיה ימית ועוצמה ימית המרכיבים של הביטחון הלאומי שכלולים בביטחון הימי רבתי, וכוללים את השימוש בכוח הימי, שילוב הקרנת כוח צבאי, והגנת חופי המדינה, כמו גם השימוש בכלי שיט מלחמתיים להגן על נתיבי הסחר באמצעות ביצוע תפקידים של הרתעה, השגחה (Surveillance) ואיסור שיט (Interdiction).
  2. הביטחון של הסביבה הימית (The Marine Environment) נושאיו עוסקים במניעת זיהום הים, הסדרת בטיחות כלי שיט, חיפוש והצלה ימי, מצב המערכת האקולוגית בימים ובאוקיאנוסים והשפעת שינויי האקלים. תחום זה גם כולל את נושא הפשע הימי המתבצע על ידי ארגוני טרור או פיראטיות, בכל הקשור להברחת נשק, סמים או מטען אסור אחר. הפגיעה בסביבה יכולה להיות באמצעות דיג לא חוקי ואינטנסיבי, דבר היכול לגרום לפגיעה באוכלוסייה המתגוררת לאורך החוף ומתפרנסת מהדיג, וערעור היציבות הביטחונית של התושבים באזור.
  3. הפיתוח הכלכלי (Economic Development/Blue Economy) – 90% מהסחר העולמי מתבצע בים, והמשאבים הימיים כמו דיג, נפט וגז המופקים מהים הם נכסים כלכליים חשובים, אך הפיקוח על פעילות זו הם נושאים בעלי עדיפות למדינות השוכנות לאורך החופים. מדינות מתקדמות באירופה מנסות להסדיר נושא זה באמצעות תוכניות המנסות לאזן בין דרישות היצור והצריכה ממשאבי הים לבין הצורך לצמצם את הפגיעה במערכת הסביבתית הימית.
  4. הביטחון האנושי (Human Security) כולל את זכויות האדם, משילות טובה, גישה לחינוך ודאגה לכך שלפרט יש את ההזדמנות והבחירה להגשים את הפוטנציאל שלו. חוסר ביטחון של בודדים, או של קהילות עשוי להשפיע על המדינה עצמה. נושאי הביטחון האנושי חודרים יותר ויותר לסדר היום של הביטחון הימי רבתי. לדוגמה, אי הגנה ושמירה על הדיג מפגעים של זיהום הים ושינויי אקלים, עלולים לגרום לחוסר ביטחון אנושי לאוכלוסייה זו השוכנת לאורך החוף, ולהעבירם לעסוק בפיראטיות, הברחות וסחר לא חוקי.

התוכנית ללימודי תואר שני בלימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית, מקיפה את ארבעת התחומים שנסקרו לעיל, ומוסיפה נדבך נוסף וחשוב לתפקיד שלקחה על עצמה אוניברסיטת חיפה כמובילה את המאגד.

 

ahavat olam

youTube icon      facebook icon