poli smallLogo

univ logo small
תואר שני בלימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית
naval studies banner

קורסי התכנית

גישות ואסכולות ביחב"ל
היכרות עם הגישות המרכזיות בהתפתחות התאוריה של היחסים הבינלאומיים ברמת המדינה, המערכת והפרט. בכדי להשיג מטרה זו נבדקים במהלך הקורס אירועים בולטים ביחב"ל מ-1945 ועד 2017 כבסיס לבחינת ההסלמה לאלימות ומלחמה, או להסדרה ויישוב סכסוכים. הסבר האירועים יתבסס על הגישות והמחלוקות התאורטיות המרכזיות שהתפתחו במאה ה-20 עם דגש מיוחד על התאוריות בנות זמנינו. הקורס מתחיל בריאליזם המדיני ומלווה את התפתחות הדיסציפלינה תוך בחינת קריאות התגר על הפרדיגמה, מתמקד בגישות המתחרות, ומסתיים במיפוי הסוגיות המרכזיות של הפוליטיקה העולמית של ימינו.

סדנת מחקר א', שיטות מחקר מסלול א' בלבד
הסדנא תקיף שלושה נושאים עיקריים: אפיסטמולוגיה ופילוסופיה של המדע, בניית והערכת מודלים במדעי החברה ובניית מערכי מחקר.

סדנת מחקר ב', שיטות מחקר איכותני חובת בחירה מתוך השניים למסלול א' בלבד

הקורס יציג את הגישות השונות במחקר איכותני תוך התייחסות להגיון המחקרי העומד בבסיס השיטות העיקריות: ראיון, קבוצת מיקוד, תצפית, ניתוח תוכן פרשני ועוד, ויקנה מיומנויות בסיסיות של שימוש בשיטות אלה וניתוח ממצאים איכותניים

סדנת מחקר ב', שיטות מחקר כמותי חובת בחירה מתוך השניים למסלול א' בלבד

יבחנו וינותחו הנושאים: הגורם האנושי בניהול; הנעה מורל והזדהות; סגנונות ניהול ומנהיגות; טיפול יעיל בקונפליקטים; הפעלה יעילה של בני אדם.

שיטות מחקר, מסלול לא מחקרי מסלול ב' בלבד

מטרותיו העיקריות של הקורס הן:

  1. לחשוף את הסטודנט לגישה הפילוסופית שמאחורי מחקר מדעי במדעי החברה בכלל, וביחסים בינלאומיים בפרט, ולוויכוחים המתודולוגיים המרכזיים בתחום.
  2. להציג את שיטות המחקר העיקריות בהן משתמשים חוקרי היחסים הבינלאומיים, מרכיביהן העיקריים, יתרונותיהן וחסרונותיהן.
  3. להקנות לתלמידים את הכלים הנדרשים להבנה וביקורת מתודולוגית של הספרות המקצועית בתחום.

חלקו הראשון של הקורס עוסק בסוגיות היותר מופשטות של מהות המחקר המדעי בתחומנו. החלק השני והמרכזי סוקר את האתגרים המתודולוגיים המרכזיים העומדים בפני החוקר (בניית מערך מחקר, הגדרה ומדידה של מושגים, ומעל לכל ביסוס קשרים סיבתיים), ואת השיטות המרכזיות להתמודד איתם.

מרכיב הים בביטחון הגלובלי ובביטחונה של בישראל
הקורס יעמוד על ההתפתחויות שחלו בתחום זה והכוללות בין היתר את התרכזותה של רוב אוכלוסיית העולם בקרבת החופים, העלייה בסחר הימי הגלובלי בכל מרכיביו, הפקה הולכת וגוברת של משאבים מהמרחב הימי לרבות משאבי אנרגיה, התשתיות הרבות הנבנות לחופי הים ובמרחב הימי; ולגבי כולם אתגרי הביטחון שהתפתחויות אלה יוצרות. הקורס יבחן את האופי המשתנה של כוח ימי (Sea Power) והדרכים בהם הוא שינה את צורתו בהקשרים של הסביבה הימית, הכלכלה הכחולה (The Blue Economy), הביטחון האנושי לרבות ההדגש החדש הניתן לפשעים בתחום הימי ואכיפת החוק במרחב זה. תיבדק השפעת החדשנות (Innovation) על המרחב הימי לרבות חדשנות טכנולוגית. יבחנו הדרכים בהם ניתן יהיה ליצור מסגרות לשיתוף פעולה ביטחוני בינלאומי באמצעות בריתות, מבצעים רב-מדינתיים, לרבות שילוב ארגונים לא ממשלתיים ופרטיים הכוללים בין היתר חברות ספנות, חברות אבטחה פרטיות וצבאיות, חברות דיג וקבוצות אחרות ברמה התת-מדינתית שבאמצעותם ניתן יהיה להגדיל את רמת הביטחון במרחב הימי. כמו כן יבדקו בקורס זה ההשפעות ההדדיות שבין המרחב היבשתי למרחב הימי בתחומי הפשיעה, וכיצד הם מתממשים בים.

בהקשר הישראלי, ילמדו הסטודנטים את המרכיבים הגאואסטרטגיים של הים בביטחונה של המדינה, ילמדו הסטודנטים את תלותה של ישראל בכל הקשור לסחר החוץ שלה, לעלייה בחשיבות של האנרגיה המופקת מהים וההגנה הימית על סחר זה לרבות ההגנה על תשתיות אנרגיה קריטיות. הסטודנטים בקורס זה יכירו ויבינו נושאים כמו ביטחון אנרגיה, והמשמעויות הגאופוליטיות של הישענות ישראל על יבוא משאבי אנרגיה, אבטחת השינוע של משאבים אלה דרך המרחב בנקודות משנק, וכן של תשתיות שנבנו לאחרונה לאורך חופי ישראל למטרה זו. כמו כן יבינו הסטודנטים את הצורך בגיבוש אסטרטגיה ימית רבתי שתכלול בין היתר מדיניות הגנה ושמירה על המערכת האקולוגית הימית, יעילות אנרגטית, יצוא משאבי אנרגיה למדינות אחרות, מקומה של האנרגיה הגרעינית כמרכיב אפשרי במקורות האנרגיה ואנרגיות מתחדשות. מבוא למדעי הים יינתן כחלק מתוכנית הקורס.

אסטרטגיה ואסטרטגיה ימית רבתי

הקורס יעסוק בסוגיות הנוגעות לפתרונות אסטרטגיים לבעיות ביטחון שבפניהן ניצבות מעצמות ומדינות קטנות, ההבחנה בין אסטרטגיה לאסטרטגיה רבתי, המשתנים האסטרטגיים העיקריים כולל משתנים מעבר לעוצמה צבאית, כמו כלכלה, חברה ודמוגרפיה, פתרונות אסטרטגיים הכוללים שימוש בכוח ובפתרונות שאינם משתמשים באופן ישיר בכוח. עקרונות של יתרון יחסי והגישה העקיפה ושימושיהם בבניין הכוח הנדרש להשגת מטרות אסטרטגיות. תפקידו של הנשק הגרעיני באסטרטגיה העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה, תפוצת הנשק להשמדה המונית, בקרת חימוש ומשטרי ביטחון. בהקשר הימי ילמדו התאוריות השונות הקשורות למושג עוצמה ימית, יזוהו מרכיבים של עוצמה זו ויתאר שימוש בעוצמה ימית במהלך התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, כולל תוצאות השימוש בעוצמה זו. בתחום הגנת אינטרסים ימיים לאומיים; הסטודנטים ידעו להסביר שימוש בכוחות צי שונים בהגנה על האינטרסים הלאומיים החיוניים של המדינה והדוקטרינות השונות לשימוש בזרוע הים בהגנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. כמו כן יוקנו לסטודנט הכלים להבנת תאוריות קלסיות על נושאי עוצמה ימית ואסטרטגיה ימית רבתי. הסטודנט יכיר את האסטרטגיה הימית רבתי של מעצמות ימיות מובילות ומעצמות עולות, וכן של מדינות מובילות במזה"ת כמו איראן, טורקיה ומצרים. יוקנו לסטודנט הכלים להבין את חשיבות גיבושה של אסטרטגיה ימית רבתי לישראל לאור הגידול במרכיב הים בחוסנה של ישראל, ואיזה מודלים ומתודולוגיות אפשריים לפיתוח אסטרטגיה כזו לישראל לאור המאפיינים הייחודיים שלה.

משפט בינ"ל, אמנת חוק הים, וחוק המים הכלכליים של ישראל

הקורס יעסוק בנושא הסחר הבינלאומי והתובלה הימית, חופש הימים, בית המשפט לימאות, מעמד וסמכויות, רישום אוניות ודגלי נוחות, משכון אוניות ושעבודים ימיים, אחריות האונייה ובעליה, שטר המטען ואחריות המוביל הימי, חכירת אוניות, היזק כללי, ניתוב וגרירה. הקורס יסקור התפתחויות אחרונות שחלו בנושא אמנת חוק הים (United Nation Convention Law of the Sea – UNCLOS), חוק המים הכלכליים ותיחום הגבולות הימיים של ישראל לרבות מחלוקות בלתי פתורות בתיחום הגבול הימי עם שכנותיה של ישראל. כמו כן, יילמדו השפעות המורפולוגיה התת-מימית על קביעת הגבולות של איזור המים הכלכליים בכלל, ובאגן מזרח הים התיכון בפרט.

כלכלת ביטחון בישראל

הקורס מציג שימוש במונחים ובתאוריות כלכליות כדי לנתח אתגרים שמתעוררים בעת שמדינות מקדמות את ביטחונן ובמיוחד בנושאים הימיים. יינתן גם הדגש למשמעויות הכלכליות להגנת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל בתחומי המים החופיים והכלכליים. הקורס יתמקד בתאוריה הכללית של כלכלת ביטחון, ומציג דוגמאות מארצות שונות ומישראל. הנושאים שילמדו יכללו בין היתר יחסי גומלין בין כלכלה ובין ביטחון, סוגיות של כלכלת ביטחון בעקבות שינויים באופי המלחמות והאיומים, הקצאת משאבים לביטחון על פי התאוריות השונות. הקורס יציג תשתית תאורטית ואמפירית שבוחנת כיצד מלחמות ואירועי טרור משפיעים על ביצועיהן הכלכלי של מדינות וכן כיצד צמיחה כלכלית וקשרי גומלין כלכליים שונים בין מדינות משפיעים על היחסים הפוליטיים ביניהן. הקורס יבחן כיצד השינויים בתהליכי הגלובליזציה שהתרחשו בשנים האחרונות משפיעים על יכולתן של מדינות להשתמש בכלים כלכליים בכדי להנהיג סנקציות כלכליות ולצבור השפעה ועוצמה. חלקו האחרון של הקורס יציג את ההשלכות הישירות והעקיפות שנגזרות מהמדינות בתקצוב ומימון הביטחון כמוצר ציבורי.

מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל ותהליך קבלת החלטות

הקורס עוסק בניתוח מדיניות החוץ של מדינת ישראל על פי התחומים האלה: הממד הפנימי במדיניות החוץ הישראלית: תהליכי קבלת החלטות במצבי משבר ומלחמה; דוקטרינת הביטחון של ישראל; דעת קהל והשפעתה על עיצוב מדיניות חוץ; הסכסוך הישראלי-ערבי: גורמים ושלבי התפתחות, ניסיונות וגישות לפתרונו; תפיסות ועמדות בישראל לגביו; אירועים ספציפיים במהלכו; ישראל בזירה הבינלאומית: יחסיה הדו-צדדיים של ישראל עם ארצות-הברית, ברית-המועצות, סין, מערב-אירופה, אמריקה הלטינית ואפריקה

קורסי בחירה

לוחמת סייבר

נושא התפתחות עולם הסייבר מהשלב הממוכן הראשוני של המידע על מרכיביו ומאפייניו השונים ברמה הלאומית והעולמית. תודגש מידת הזיקה וההשפעה של תחום הסייבר המוגדר כיום כ"מימד הלחימה החמישי" על הביטחון הלאומי בשלושת רבדיו העיקריים שהם: איסוף מודיעיני, התקפה והגנה. הקורס יבחן להשוואה את מערך הסייבר הלאומי הישראלי לעומת מערכי סייבר לאומיים במדינות אחרות. בקורס יילמדו מונחי סייבר טכנולוגיים בתחומי: סייבר התקפי על סוגיו העיקריים, אבטחת המידע והסייבר, הגנת סייבר ריאקטיבית ופרואקטיבית, וארכיטקטורה טכנולוגית בהגנת סייבר לרמות השונות. יינתנו הדגשים על הסיכונים שמשית איום זה על התשתיות הימיות של ישראל, לרבות תחום הספנות והנמלים.

לוחמה ימית בעת המודרנית: תאוריה ומעשה

השיעור מתמקד בהתפתחות הלוחמה הימית, הציים המרכזיים וכלי השיט צבאיים בעת המודרנית מאז המלחמות הנפולאוניות (תחילת המאה ה-19) ועד ימינו. השיעור סוקר את השינויים שעברו כלי השיט המסורתיים ואת הופעתם של כלי שיט חדשים; בוחן את הרקע ההיסטורי ואת ההתפתחות הטכנולוגית שהביאו למהפכה הימית, הן בבניית כלי השיט והן בתורת הלחימה, בתקופה זו; משווה את התאוריות השונות לגבי לחימה בים ואסטרטגיה ימית ואת הרלבנטיות שלהן ללוחמה בפועל, ומנתח את יישומה של המהפכה הטכנולוגית והמחשבתית בקרבות ימיים מרכזיים בעת המודרנית. הקורס בנוי באופן כרונולוגי ונחתם בניתוח מספר קרבות ימיים מרכזיים בשיתוף פעיל של התלמידים.

מודיעין וביטחון לאומי

הקורס יבחן את התפתחות המודיעין ומרכיביו, את שיטות הפעולה ומקורות המידע בהם משתמשים שירותי מודיעין, את תפקידיהם ומקומם של שירותי מודיעין הן ברמת המדינה והן ברמת המערכת הבינ"ל, את יחסי הגומלין בין מודיעין ודמוקרטיה ובין שירותי המודיעין ואמצעי התקשורת, ואת סוגיית הבקרה התקשורתית והפרלמנטרית על שירותי המודיעין במשטר דמוקרטי, את סוגיית האתיקה במודיעין, ונושאים אסטרטגים שונים. הקורס יבחן את סוגיית המודיעין והאסטרטגיה בראיה השוואתית, מערכתית והיסטורית תוך התמקדות במדינות שונות. דגש מיוחד יינתן לנושא המודיעין בזירה הימית.

 

youTube icon      facebook icon